ביגל יכול לחיות בדירה אבל זה לא אידיאלי. הוא צריך לפחות שעה של פעילות יומית מחוץ לבית, ובעיקר - הוא נוטה ליילל ולנבוח בקול עמוק וחזק, מה שעלול לעצבן שכנים. אם משאירים אותו לבד שעות ארוכות הוא יבכה.

ביגל חי בממוצע 12-15 שנים, וזה אחד הגזעים הבריאים יחסית בגודלו. נכון יהיה לציין שביגלים עם השמנת יתר (בעיה נפוצה אצל הגזע) יחיו פחות, אז שמירה על משקל תקין קריטית.

גור ביגל ממגדל עם תעודות עולה 3,500-7,000 ש"ח. בלי תעודות אצל מגדלי חצר אפשר למצוא ב-1,200-2,500 ש"ח. אימוץ מעמותות עולה 200-400 ש"ח, ולעיתים יש ביגלים בוגרים לאימוץ כי משפחות לא עמדו ברמת האנרגיה והנביחות.

כן, ביגל הוא מהגזעים הכי טובים לילדים - סבלני, חברותי ואוהב לשחק. הוא גודל קטן-בינוני (10-15 ק"ג) כך שלא מפיל ילדים קטנים, ויש לו אופי רך וסלחני. החיסרון: אנרגטי מאוד, אז הוא יעייף את הילדים (או להפך).

ביגל נושר בכמות בינונית כל השנה, ויותר חזק פעמיים בשנה (החלפת פרווה עונתית). הפרווה קצרה אבל היא נמצאת בכל מקום - על הספה, הבגדים, השטיח. הברשה שבועית פעם-פעמיים מפחיתה את זה משמעותית.

ביגל פותח כגזע צייד-ריח, והיכולת ליילל בקול חזק ("baying") היא חלק מהגנטיקה שלו - כך הוא איתת לציידים שמצא ריח. בבית זה מתבטא בנביחות על כל גירוי, יללות כשנשארים לבד, וקול עמוק שנשמע במרחק. אילוף מגיל גור עוזר אבל לא מבטל לגמרי.

השמנת יתר היא הבעיה מספר אחת - לביגל יש תיאבון בלתי נשלט ויאכל כל מה שמוצא. בנוסף: בעיות אוזניים (האוזניים הארוכות תופסות לחות וזיהומים), אפילפסיה אידיופתית, היפותירואידיזם, ובעיות גב ודיסקים. בדיקות וטרינר שגרתיות פעמיים בשנה מומלצות.