היכרות ראשונה
האמסטאף, שמו המלא אמריקן סטאפורדשייר טרייר, הוא כלב בגודל בינוני בעל מבנה שרירי וצפוף שמשדר עוצמה ממבט ראשון. אך מי שמכיר את הגזע מקרוב יודע שמתחת לשרירים פועם לב חם במיוחד, ונאמנות שקשה למצוא דומה לה.
זהו כלב בעל אישיות מלאה: בטוח בעצמו, אמיץ, מלא חיבה ולעיתים מצחיק עד דמעות. הוא נקשר אל בני המשפחה בעוצמה רבה, ולרוב יעדיף את חברתם על פני כל דבר אחר בעולם.
חשוב לומר זאת בכנות: האמסטאף סובל מתדמית ציבורית לא הוגנת, שנובעת בעיקר מבעלים לא אחראיים ולא מהגזע עצמו. בידיים נכונות הוא חבר נפלא ומסור. בדיוק משום כך הוא מתאים לבעלים בוגר ואחראי, שמבין את משמעות האחזקה ולוקח אותה ברצינות.
מאיפה הגיע הגזע
שורשי האמסטאף נטועים באנגליה של המאה התשע-עשרה, מתוך הצלבות בין בולדוגים לטרייארים. בהמשך הובאו הכלבים האלה לארצות הברית, שם פותח קו נפרד וגדול יותר שזכה בסופו של דבר להכרה רשמית כגזע עצמאי.
באמריקה התגלגל הגזע במהירות לתפקיד של כלב חווה ובן לוויה משפחתי. הוא נודע באומץ ליבו, בנאמנותו ובאהבתו לבני האדם - ובמיוחד לילדים, עד שבתקופה מסוימת זכה לכינוי החיבה "כלב המטפלת".
במשך השנים נוצר בלבול מתמשך בין האמסטאף לבין הפיטבול ולבין הסטאפורדשייר בול טרייר. למרות הקרבה ההיסטורית, מדובר בגזעים שהתפצלו, וכיום האמסטאף הוא גזע מוגדר ומוכר בפני עצמו, עם מאפיינים משלו.
אופי ומזג
בבית האמסטאף הוא כלב חברותי ואוהב, שמשגשג מקרבה אנושית. הוא רוצה להיות חלק מהמשפחה במלוא מובן המילה - להשתתף בארוחות, בטיולים ובערבים על הספה. בדידות ממושכת קשה לו, והוא פורח כשהוא מוקף באנשים שהוא אוהב.
עם בני אדם הוא לרוב ידידותי וחם, ולא בנוי במהותו להיות כלב חשדן או תוקפני כלפי אנשים. עם זאת, בשל עוצמתו ואופיו הנחוש, חיוני לבסס מנהיגות עקבית ולהשקיע בסוציאליזציה רחבה כבר מגיל צעיר.
מול כלבים אחרים נדרשת תשומת לב מיוחדת. בחלק מהאמסטאפים קיימת נטייה למתח מול כלבים זרים, במיוחד בני אותו מין. סוציאליזציה מוקדמת, ניהול נכון של מפגשים ובעלים ערני מצמצמים מאוד את האתגר ומאפשרים חיים שלווים.
למי הוא מתאים (ולמי פחות)
האמסטאף מתאים לבעלים בוגר, אחראי ומנוסה - מישהו שמבין שכלב חזק ונחוש זקוק לגבולות ברורים, לאימון עקבי ולמחויבות לטווח ארוך. עם בעלים כזה הוא הופך לחבר יוצא דופן בנאמנותו ובחיבתו.
הוא יכול לחיות יפה גם בדירה וגם בבית, כל עוד מובטחת לו פעילות יומית סדירה וקשר אנושי קרוב. החצר אינה תחליף לזמן איכות עם המשפחה - את הקשר הזה הוא צריך יותר מכל.
הגזע פחות מתאים לבעלים ראשונים שמחפשים כלב "קל", למי שאין לו זמן להשקיע בסוציאליזציה ובאימון, ולמי שמתעלם מהאחריות הציבורית שמגיעה עם גזע חזק. כדאי גם לבדוק מראש תקנות ומגבלות מקומיות הנוגעות לגזעים מסוימים.
בריאות ותחזוקה
האמסטאף נחשב לגזע חסון יחסית, ותוחלת חייו נעה לרוב בין שתים-עשרה לשש-עשרה שנים - טווח מכובד שמלמד על עמידותו. עם זאת, כמו כל גזע, גם הוא נושא נטיות בריאותיות מסוימות שכדאי להכיר.
בקרב הגזע מומלץ לתת תשומת לב לבריאות העור והעור הרגיש לאלרגיות, וכן למעקב כללי אחר מפרקים ובריאות הלב לאורך החיים. כל אלה מטופלים היטב באמצעות שגרת מעקב וטרינרי קבועה.
תזונה מאוזנת, שמירה על משקל תקין, פעילות גופנית סדירה ובדיקות תקופתיות הם המתכון לחיים ארוכים ובריאים. בכל סימן לגירוד ממושך, שינוי בעור או חוסר נוחות, מומלץ להתייעץ עם וטרינר ולא להמתין.
טיפוח ופעילות
מבחינת טיפוח האמסטאף הוא כלב כמעט ללא טרחה. הפרווה קצרה, חלקה ונוצצת, וההשרה מתונה. הברשה שבועית קצרה ורחצה מדי פעם שומרות עליו נקי ומטופח בלי מאמץ מיוחד.
את האנרגיה צריך להוציא בצורה מסודרת. אמסטאף זקוק לכשעה של פעילות גופנית טובה ביום - הליכות נמרצות, ריצה ומשחקים. בלי פורקן מספיק, העוצמה והאנרגיה שלו עלולות לחפש מוצא פחות רצוי בבית.
מעבר לגוף, חשוב מאוד להעסיק גם את הראש. האמסטאף חכם ואוהב אתגרים, ונהנה מאימוני ציות, ממשחקי משיכה מבוקרים ומחידות מזון. שילוב של מאמץ גופני ומנטלי שומר עליו מאוזן, רגוע ומרוצה.
אילוף וחיים משותפים
האמסטאף נבון ולהוט לרצות את האדם שלו, ולכן הוא לרוב כלב שמשתף פעולה באימון. המפתח הוא עקביות, גבולות ברורים וחיזוקים חיוביים - שיטות מבוססות כוח אינן עובדות איתו, ועלולות לערער את האמון העמוק שהוא רוחש לבני המשפחה.
ההשקעה הקריטית מתחילה בגיל גור. סוציאליזציה רחבה ומבוקרת - חשיפה הדרגתית לאנשים, לכלבים, לקולות ולסביבות - מעצבת אמסטאף בטוח ויציב. דווקא משום שמדובר בכלב חזק, איכות החינוך המוקדם משמעותית במיוחד.
אימון בגישה רגועה ועקבית, יחד עם המון אהבה ותעסוקה, יוצר חבר נאמן ומאוזן לכל החיים. בעלים אחראי שמשקיע בגזע הזה מגלה כלב מסור באופן יוצא דופן - וכל המאמץ שב אליו בכפליים.
