האם זה נורמלי שכלב אוכל דשא?
כן, ברובם המוחלט של המקרים זה התנהגות נורמלית לחלוטין. מחקרים שנעשו באוניברסיטת דייוויס בקליפורניה הראו שמעל 70% מהכלבים אוכלים צמחים באופן קבוע, ורק לחלק קטן מהם יש סימני מחלה לפני או אחרי.
כלבים הם אוכלי-כל מטבעם, לא טורפים טהורים. גם אבותיהם הזאבים נמצאו עם תוכן צמחי בקיבה. אז אם הכלב שלך עוצר באמצע הטיול לכרסם קצת עשב, זה לא בהכרח אומר שמשהו לא בסדר.
מה שכן צריך להדאיג: אכילה כפייתית, אכילה רק של סוג מסוים של צמח חשוד, או שילוב של דשא עם תסמינים אחרים כמו חולשה, שלשולים מתמשכים או סירוב לאוכל.
למה כלבים מקיאים אחרי שהם אוכלים דשא?
התיאוריה הנפוצה היא שהדשא מגרה את דופן הקיבה והגרון ויוצר רפלקס הקאה. הכלב מרגיש לא נעים בבטן, אוכל דשא, מקיא, ומשתחרר. אבל זו לא תמיד התמונה המלאה.
במחקר שעקב אחרי 1,500 בעלי כלבים, פחות מ-25% מהכלבים הקיאו אחרי אכילת דשא, ורק 8% הראו סימני מחלה לפני. כלומר אצל הרוב המוחלט הדשא לא מגיע מתוך מצוקה ולא גורם להקאה.
אם הכלב שלך עקבי בלהקיא ירוק אחרי דשא, ייתכן שהוא משתמש בזה ככלי לפינוי קיבה כשהוא מרגיש בחילה. זה לא חירום, אבל כדאי לבדוק אם יש דפוס עם ארוחות מסוימות.
4 הסיבות העיקריות שכלבים אוכלים דשא
ראשית, שעמום. כלב שיוצא לטיול קצר של 10 דקות בלי גירוי ריחני מספיק, ימצא את עצמו מחפש פעילות, וכרסום דשא זה משהו לעשות. במיוחד גזעים חכמים ואנרגטיים כמו בורדר קולי או לברדור.
שנית, סיבים חסרים בתפריט. כלבים על דיאטה מאוד יבשה או חד-גונית לפעמים מחפשים מקור צמחי טבעי. זה לא אבחנה רפואית, אלה תצפיות של וטרינרים שעובדים עם תזונה.
שלישית, טעם. פשוט. דשא רך באביב, במיוחד אחרי גשם, מתוק ועסיסי. הרבה כלבים פשוט אוהבים את זה כמו שאנחנו אוהבים סלט.
רביעית, הרגל מהגור. כלב שלמד בגיל צעיר שדשא זה חלק מהטיול, ימשיך עם זה כל החיים גם בלי סיבה רפואית.
מתי אכילת דשא היא סימן אזהרה?
אם הכלב אוכל דשא בכפייתיות, חוזר על זה מספר פעמים ביום ומקיא בכל פעם, זה כבר לא הרגל אלא דפוס שצריך לבדוק. במיוחד אם יש איתו ירידה במשקל, חוסר אנרגיה או שינוי בתיאבון.
ריפלוקס וגירוי בקיבה (גסטריטיס) יכולים להציג את עצמם ככה. גם דלקת לבלב, פרזיטים במעיים, או רגישות למזון. הכלב מנסה לפנות לעצמו את הקיבה כי משהו מציק לו פנימה.
אם יש דם בהקאה, אם ההקאה כהה כמו פתיתי קפה, או אם הכלב מקיא יותר מ-3-4 פעמים ביום, זה לא הזמן לחפש תשובות באינטרנט. לוקחים אותו לווטרינר באותו יום. אם יש ספק - לווטרינר, תמיד.
הסכנה האמיתית: רעלים על הדשא בישראל
בישראל הסכנה הגדולה היא לא הדשא עצמו אלא מה שעליו. עיריות וועדי בית מרססים גינות ציבוריות בקוטלי עשבים ובמדבירי מזיקים, לעיתים בלי שילוט מספיק. כלב שמכרסם דשא שרוסס יכול להגיע לוטרינר תוך שעות.
סימני הרעלה: ריור מוגבר, רעידות, הקאות חוזרות, חולשה פתאומית או פרכוסים. אם רואים את זה אחרי טיול בגינה ציבורית, רצים לוטרינר עם תיאור המקום והשעה.
באביב ובסתיו, בעיקר אחרי גשם ראשון, יש בישראל גם הצמחה של עשבי בר רעילים כמו דטורה (תפוח-זהב הקוצני) או חוטמית. אלה צמחים שהכלב יכול לטעות בהם ולכרסם.
תקנת רישוי כלבים (תשס"ה-2005) מחייבת רצועה במרחב הציבורי. זה לא רק חוק, זה גם מה שמונע מהכלב להגיע לדשא מרוסס בלי שתשים לב.
האם כדאי להוסיף סיבים לתפריט?
אם אתה חושד שהכלב מחפש סיבים, יש דרכים פשוטות לבדוק את ההיפותזה לפני שמשנים מזון. הוספה של כפית-שתיים של דלורית אפויה או גזר מבושל לארוחה היומית היא ניסוי בטוח לרוב הכלבים.
אם תוך שבועיים-שלושה אתה רואה ירידה משמעותית באכילת הדשא, ייתכן שמצאת את הסיבה. אם לא משתנה כלום, כנראה שזה לא נושא של תזונה.
שינוי גדול יותר בתפריט (מעבר למזון אחר, הוספת תוספים) שווה לעשות בהתייעצות עם וטרינר תזונאי, לא לבד. כלבים עם רגישויות ידועות יכולים להגיב רע גם לתוספות פשוטות.
מה אפשר לעשות כדי להפחית את ההרגל?
טיולים יותר ארוכים ועשירים בחיפוש ריחני (sniffari) מורידים שעמום משמעותית. כלב שמרחרח 40 דקות לא יחפש מה לכרסם בדרך הביתה.
בבית, צעצועי פאזל שמשחררים מזון לאט נותנים גירוי מנטלי שמוריד את הצורך לחפש סטימולציה דרך כרסום. גם הוספת ארוחה שלישית קטנה ביום עוזרת לחלק מהכלבים שאוכלים דשא בבוקר על קיבה ריקה.
ואל תיבהל מכל קליעה של פה לדשא בטיול. אם הכלב בריא, אוכל היטב, בעל אנרגיה ומקיא לפעמים ירוק - זה לרוב חלק מלהיות כלב.
