איזה נחש מכיש כלבים בישראל?
ברוב המקרים מדובר בצפע ארצישראלי. הוא הנחש הארסי הנפוץ בארץ, והוא אחראי לרוב ההכשות גם בבני אדם וגם בכלבים. הוא נפוץ ברוב אזורי הארץ שאינם מדבריים, ומסתובב גם בשכונות, בגינות ובחצרות, לא רק בשמורות.
במדבר יש מינים ארסיים נוספים, אבל אם אתם גרים במרכז או בצפון ומשהו הכיש את הכלב, תניחו שזה צפע. אין טעם לבזבז זמן על זיהוי.
מתי עונת הנחשים?
הנחשים מתעוררים מתרדמת החורף באביב, והמפגשים נעשים שכיחים יותר עם החום. במחקר ישראלי על 327 כלבים שהוכשו בצפע שפורסם ב-2004 רוב ההכשות קרו בין מאי לאוקטובר, ובעיקר בשעות הערב והבוקר המוקדם.
כלומר בדיוק בשעות שבהן אנחנו מוציאים את הכלב כדי לברוח מהחום. אין סיבה לוותר על הטיול, רק להיות ערניים יותר.
איך יודעים שהכלב הוכש?
הרבה פעמים לא רואים את ההכשה עצמה. מה שכן רואים: יבבה פתאומית, צליעה בלי סיבה ברורה, ומעל הכול נפיחות שמופיעה מהר, בדרך כלל בפנים, בלוע או ברגליים. במחקר הישראלי נפיחות מקומית הופיעה כמעט אצל כל הכלבים.
סימנים נוספים: כאב ורגישות למגע, עייפות פתאומית, התנשפות ונשימה מהירה, ולפעמים חור או שניים צמודים, שהפרווה מסתירה בקלות. בהמשך עלולים להופיע חולשה קשה, הקאות, ריור, דימום מהחניכיים או קריסה.
ראיתם כלב עם פנים שהתנפחו אחרי רחרוח בשיחים? תתייחסו לזה כהכשה עד שהווטרינר יגיד אחרת.
מה עושים בדקות הראשונות?
מרגיעים, מגבילים תנועה ונוסעים. זה כל העניין. השכיבו את הכלב, דברו אליו בשקט, ואם אפשר שאו אותו לרכב במקום לתת לו ללכת. אם הצוואר או הפנים מתנפחים, הורידו את הקולר.
בזמן הנסיעה, מי שלא נוהג מתקשר למרפאה ומודיע שאתם בדרך עם כלב שהוכש, כדי שיתכוננו. אם צילמתם את הנחש מרחוק בלי להתקרב, זה יכול לעזור, אבל לא שווה דקה של עיכוב.
גם אם הכלב נראה בסדר אחרי ההכשה, סעו. לא כל הכשה מזריקה ארס, אבל רק וטרינר יכול לקבוע את זה, וכלב שנראה יציב בהתחלה עלול להידרדר.
מה אסור לעשות?
לא לשים חוסם עורקים, לא לחתוך, לא למצוץ את הארס ולא לשים קרח או קומפרס קר. כל אלה לא עוזרים ועלולים להחמיר את הנזק. גם ערכות שאיבה למיניהן לא מחליפות טיפול.
לא לנסות לתפוס או להרוג את הנחש. מעבר לסכנה להיות מוכשים בעצמכם, נחשים מוגנים בחוק. ולא לחכות בבית "לראות איך זה מתפתח". זמן הוא הגורם הכי חשוב כאן.
מה קורה אצל הווטרינר?
הווטרינר יבדוק את הכלב, יעשה בדיקות דם (בעיקר של קרישת הדם), ובדרך כלל ימליץ על אשפוז להשגחה. בחלק מהמקרים ניתן נסיוב נגד ארס צפע, אבל לא תמיד, וההחלטה היא של הווטרינר לפי מצב הכלב. הנסיוב יעיל יותר ככל שהוא ניתן קרוב יותר לזמן ההכשה.
רוב הכלבים מחלימים, אבל זה לא מובן מאליו. במחקר שפורסם ב-2023 על 415 כלבים שהוכשו בצפע ואושפזו בבית חולים וטרינרי בישראל, 11% לא שרדו. כלבים קטנים בסיכון גבוה יותר, כי כמות הארס גדולה ביחס למשקל שלהם.
איך מורידים את הסיכון בטיולים ובחצר?
בעונה החמה, בשבילים עם עשבייה גבוהה, בין סלעים או ליד ערימות גזם, רצועה קצרה וההליכה בשביל עצמו. לא לתת לכלב לדחוף את האף לשיחים, לחורים ולמתחת לאבנים. בשעות הערב והבוקר המוקדם, שבהן קורות רוב ההכשות, שווה להיות ערניים במיוחד.
בחצר: לגזום עשבייה, לפנות ערימות פסולת וגרוטאות, ולא להרים אבנים גדולות בידיים. נחש בבית או בחצר? הרחיקו את הכלב ואת הילדים ותזמינו לוכד נחשים מורשה. אל תטפלו בזה בעצמכם.
והכי פרקטי: תבררו עכשיו, לפני שזה קורה, איפה מרכז החירום הווטרינרי הקרוב שפתוח בלילה ובשבת, ותשאלו את הווטרינר הקבוע שלכם אם הוא ערוך לטפל בהכשות.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לבדיקה וייעוץ של וטרינר.